שמי אסנת ברטל, ואני אמנית, מעצבת גרפית ומורה לאמנות.
מאז שאני זוכרת את עצמי אני מציירת. כילדה, הצבעים היו הדרך שלי להבין את העולם: דרך לראות, לחלום ולהרגיש. תמיד ידעתי שיום אחד ארצה לעסוק באמנות, אבל המסלול אליה לא היה ישיר.

 

בשנים הראשונות של חיי הבוגרים עבדתי בעולם התקשורת והרדיו. אהבתי את היצירתיות שבו, את האנשים, את המילים, אבל משהו בי המשיך לבקש לחזור למקורות החדווה שבילדותי: הצבע, החומר והמגע.
לאט־לאט הבנתי שאני צריכה לחזור אל המקום שממנו באתי - אל הסטודיו, אל הדף, אל הציור.

 

עם הזמן הוספתי לעצמי את הכובע של מעצבת גרפית, למדתי אמנות והוראה במכללת אורנים, ועבדתי במשך שנים במערכת החינוך. זו הייתה תקופה משמעותית שבה למדתי על כוחו של חינוך ליצירתיות, על הדרך שבה אמנות יכולה לפתוח לבבות ולבנות ביטחון עצמי, גם אצל ילדים וגם אצל מבוגרים.

 

היום, אחרי לא מעט תחנות בדרך, יש לי מקום משלי - סטודיו מקום לדמיון בקיבוץ אלונים.
זהו מרחב שבו אני יוצרת את העבודות שלי: ציורים, יצירות דיגיטליות וגם עציצים מעוטרים בעבודת יד.
ובמקביל אני מלמדת כאן שיעורי ציור לילדים, נוער וקהל בוגר, באווירה חופשית, מעוררת השראה ומכבדת את הדרך הייחודית של כל אחד ואחת.

 

אני רואה באמנות דרך חיים, לא רק מקצוע.
היא מאפשרת לי להקשיב פנימה, לשים לב לפרטים הקטנים, ולהתמסר לרגע שבו הצבע פוגש את הנייר.
אני לא מפסיקה ללמוד, להתנסות ולחקור, תמיד עם ראש פתוח וידיים קצת מלוכלכות מצבע.

 

ב"מקום לדמיון" אני מזמינה את מי שנכנס בשעריו לגעת באמנות באומץ, ליצור מתוך סקרנות, ולמצוא את המקום שבו הדמיון והלב נפגשים.